על ההבדלים בין תזונה בימי אימון לבין תזונה בימי מנוחה

שלום לכולם!

הפעם נדון על התנהלות תזונתית בימי אימון אל מול ימי מנוחה.

 

האם באמת ישנו הבדל תזונתי בין ימי אימון לימי מנוחה גם בספורט הלא מקצועני?

ובכן,אענה כמו יהודי טוב – בשאלה.

והשאלה היא (יותר נכון 3 שאלות) – למי? למה? ומתי?

-  למה מתכוון המשורר?!

-  לאיזה אדם, מהן מטרותיו, תכנית האימון שלו ומהו מבנה גופו?

-  ומתי? – באיזו תקופה/שלב הוא נמצא (מתחיל? מתקדם? רץ מרתון? אולי מתאמן כח כבד?)

 

עקרונית, אמורה התשובה להיות שאכילת כמות זהה של קלוריות ביום בו אנו לא מתאמנים, על אף שהיא תגרום לכך שנהיה במאזן קלורי חיובי גבוה יותר, מקורה לרוב בכך שאנו צריכים להתאושש מהאימון שערכנו ביום הקודם.  

אממה? היכן זה עובר? והאם אתה, המתאמן, באמת יודע לחשב זאת?

 

ניקח דוגמה קלאסית:

  • בפינה הימנית (גונג) אדם רזה במיוחד (אקטומורף) בעל כמות סיבים אדומים ביחס של 2/3 מכלל סיבי השריר, אשר רץ למרחקים ארוכים/רוכב כביש.
  • ובפינה השמאלית (מכין את מגן השיניים) אדם בעל מבנה גוף גדול במיוחד (אנדומורף) ,מפתח גוף בתקופת מסה (נניח בשאיפה שהוא מקפיד, או לפחות מנסה, באמת על תזונה לשם שינוי), בעל כמות סיבי שריר לבנים שולטים, ומשום מה (או אי ההבנה הבסיסית והתירוץ "אני אאבד שריר" – באמת? מה אתה אומר?!) נמנע מפעילות אירובית ולו המתונה ביותר, זו שתסייע לו גם להתפתחות טובה יותר, וחשוב מכך, לשם בריאותו...

 

האם הרגלי התזונה שלהם יהיו שווים?האם הצריכה בימי המנוחה תהיה שווה לזו של יום האימון?

התשובה היא כמובן שלא! ובוודאי שלא בימי המנוחה! אז היכן בעצם נוצר הפער?

הרץ למרחקים, בהנחה שהוצמד לו תפריט, יכול עוד "לחגוג" גם במנוחה ,המטבוליזם שלו בשמיים באופן טבעי (יחד עם רמות אל קרניטין גבוהות), הבעירה הקלורית שלו באימון הייתה גבוהה בהרבה, וזו שבמנוחה גדולה פי כמה ממפתח הגוף (לשם הדוגמה).

ומכאן, שאם מפתח הגוף יחרוג ולו במעט מהקצובה שלו ואף יעמיס באופן קבוע בימי המנוחה מתוך "פיצוי", שכרו יהיה בהפסדו, שכן מטרתו לשפר כוח ובעיקר בניית מסת שריר ו"חיטוב", והעמסה כזו עשויה להביא עימה גם עליה ניכרת באחוזי השומן.

מה גם, שישנה נטייה כללית (ואני מצטט טענה שחוזרת ע"י רבים) שאומרת "אני מתאמן, אני צריך/יכול לאכול הכל וכמה שיותר" – די להמצאות! די לרמאויות רבותיי !זהו מוקש!

תזונה לאחר אימון

 

אז כיצד נקבע מה לאכול?וכמה?

נתחיל בקבלת שינויי הרגלי התזונה!

האתגר הוא להכיר כל מתאמן עפ"י מצבו, מעלותיו וחסרונותיו הגנטיות, למצוא את ה"מוקשים" (היכן הוא "נופל" הכי הרבה בתזונה/באימון לקוי) ,וכן,גם מרכיב פסיכולוגי נכנס במשוואה.

כפי שכבר ציינתי לא פעם, אנו לא רובוטים של פס ייצור X, כל אחד מאיתנו שונה מהאחר.

הכרה בכל אלו היא כבר בסיס מצוין!

ומשם, העשרת הידע הבסיסי, התמדה וייעוץ מקצועי הם שם המשחק!

 

אז מהי ההמלצה?

לשלב! למעט אימונים ספציפיים בלבד/מקרים פרטניים שאמורים להישקל ע"י איש מקצוע, יש לתת את הדעת לגבי שילוב מיטבי בין מרכיבי אימון אנאירובי (אפשר לקיים  גם ריצה שהיא אנאירובית) לאירובי (גם כאן,ניתן לשלב תרגילי התנגדות שמגיעים לסף האירובי, ועל כך אפרט בטור אחר) לכל אחד עפ"י נתוניו האישיים, צרכיו ומטרותיו.

למי, למה ומתי??? כבר אמרתי?!

היוועצו באנשי מקצוע.

 

טיפים קטנים נוספים הם:

חלוקת ארוחות מאוזנת (בשאיפה לארוחות ביניים קטנות).

נסו "לזרוק משהו לפה" כל 3-4 שעות. אתם יכולים להיעזר גם בתוספי תזונה בהתאם למטרותיכם:

גיינרים לעליה במשקל ובמסה.

אבקות חלבון לעליה נקייה במסת שריר והתאוששות מאימון.

 

השתדלו לתכנן מראש את סדר היום ככל הניתן, זה ודאי יקל עליכם.

אין הכתוב לעיל אמור להיות מסובך כ"כ - יוגורט או פרי יכולים להמתין במקרר ביום עבודה.

אתם בנסיעה? הכינו סנדוויצים עשירים ברכיבים מזינים (למשל לחם מלא, כפית טחינה מלאה משומשום מלא, מנת חלבון רזה וירקות).

מתעצלים להכין? אולי בכל זאת יוגורט זורם לכם יותר?ישנן המון חלופות בכל סופר שתעצרו בו בדר ך(אפילו בתחנות דלק).

עצירה קלה להתרעננות ומנוחה והרווח כבר על הדרך.

הטיפ הכי חשוב שיש – למדו לאהוב את הדרך!

בשבוע הבא אכתוב על השפעות צריכת קפאין בכלל ותרומתה לאימון בפרט, תוספים, משקאות אנרגיה באימון ונושא שבוער בארץ בכלל, ולצערי לאחרונה גם באזורינו: תוספים לא חוקיים וסטרואידים אנבוליים (אל תגידו "לא ידעתי"/"רציתי להתפתח מהר" – זהירות!!!) ונזקיהם מכף רגל ועד ראש!

 

התייעצו עוד היום עם המומחים שלנו בנוגע לתזונת ספורט בטלפון 050-250-5602 או השאירו פרטים.